1נטה את ידך להראות שעל ידך תבא המכה שמיד שתטה את ידך תחול המכה.1ותעל הצפרדע משמע אפי׳ רבים דוגמא ויסר מעלינו את הנחש.1בלטיהם פי׳ רש״י לעיל ז כב בלחש שאומרים אותו בלט ובחשאי. חז״ק לעיל ז יא פי׳ רש״י עצמו בלהטיהם בלחשיהם וכו'.1התפאר עלי למתי לעיל קאי התפאר עלי למתי תשלח את בני ישראל ואני אעתיר לך שיכרתו מיד.2ולעמך המ״ם בשו״א. הסברא נותנת שמכה זו לא שמשה רביע החדש ואת״ל יום ששי למכה היה, והמכה היתה משמשת שבעת ימים א״כ מפני מה אמר לו משה למתי אעתיר לך הרי נכרתות הם למחר.1ויאמר למחר אני אשלחם לדרכם. ד״א ויאמר למחר כמו שפרש״י שיכרתו למחר, פרעה חשב בלבו שבשעה שאמר לו משה התפאר עלי הגיע זמן הכרתת הצפרדעים לפיכך נסהו והאריך לו הזמן עד למחר, אמר עכשיו אחזיק משה בדאי.1מן הבתים מן החצרת אבל לא מן התנורים ומן המשארות, לפי שמסרו נפשם למות על מצות הקב״ה כמו שאמרו רבותינו, חזרו למקום תולדתם חיים.1והיה לכנם הם שקורין פוצי״ש שדרכם לבא מן העפר מקום תולדותם כמו שאר מכות שכל אחת ואחת באה ממקום תולדותה.1ויעשו כן החרטומים. רצו לעשות כן.2ולא יכלו. שהרי כל העפר היה כנים. ומאין באים להם כנים. וי״מ להוציא את הכנם לבטל, ולכך נסו לבטלם כי בכך ירגישו הבריות, אבל להביא אותם כמו שעשה אהרן לא נסו שהרי כבר היה כל עפר הארץ כנים. ד״א ולא יכלו לא יכלו לעמוד איש לפני אחיו מפני הבושה שהיו מלאים כנים, כיוצא בו מפני השחין שהיו מלאים שחין. ד״א ולא יכלו לפי שכל עפר הארץ היה כנים ולא היו רגליהם נוגעות לארץ וכל זמן שרגליו של מכשף אין נוגעות אין כשופו מצליח. ולא יכלו אעפ״י שבדם וצפרדעים עשו כמשה ואהרן ומ״מ לא בטלום, בשלישית לא נתן בהם כח לא לעשות ולא לבטל כדי שלא יהיו מוחזקים בדבר, וכשראו שלא יכלו אמרו אצבע אלקים היא ולא עשו כשוף. ואין הטעם לפי שאין השד שולט בפחות מכשעורה דאם כן מפני מה לא יכלו להוציא את הערוב.1אצבע אלהים היא מכת מדינה היא זו דאילו על ידיהם של אלו באה גם כן היינו עושים.2אצבע אלהים היא לשון נקבה בחיר״ק.3ויחזק לב פרעה גם על זאת לא שאל לו רפואה לפי שלא היתה אלא בעפר וכליו היו מכובדים בכל יום, וכן מנהג כל הגדולים גם העניים לעולם הם רגילים בכנים ואינם חוששים. מכה זו היתה בלא התראה, וכן היה הסדר בשתים היה מתרה ובשלישית מכה בלא התראה. דכיון שחטא אדם ושנה נעשה לו כהיתר, מה תועלת יש בהתראתו מאחר שלא יחזור בו. ועוד כי כנים חושך שחין שהיו מכות שלישיות הם מכות הוות ולא ישוב באזהרתם, ולפיכך שהיו משולשות ר׳ יהודה היה נותן בהם סימנים דצ״ך עד״ש באח״ב. רק במכת בכורות ששתפה עם שלש אחרונות שאין נכון לקבוע תיבה בשביל אות אחת. וי״מ נתן בהם סימנים שלא יאמרו העולם עקר הוייתן בסדר תהלים, ושם אינו מונה המכות על הסדר שמונה אותם כאן.1והפלתי מתיבות חסרות אל״ף.1למחר יהיה שלא תאמר מקרה הוא. וכן במכת דבר דכתיב ביה וישם ה׳ מועד לאמר.1זבחו לאלהיכם בארץ כשראה פרעה שהפריש הקב״ה בינו ובין בני ישראל, נתן להם רשות לזבוח בארץ פן יפגענו הקב״ה בדבר.1ולא יסקלנו לשון ויסקל באבנים לעומתו, דשמעי.1דרך שלשת ימים נלך במדבר שכן ביום השני חנו בתחלת המדבר כדכתיב ויסעו מסוכות ויחנו באיתם בקצה המדבר, פירוש בתחלת המדבר.1ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת שהרי כבר במכת צפרדעים הכביד לבו פעם אחרת.
